הקיץ מגיע, הטמפרטורות עולות, החרקים מגיעים ועבור רבים מגיעה גם החרדה.
אנטומופוביה (Entomophobia) - פחד מחרקים קיים אצל כ 6% מהאוכלוסיה. פחד זה יכול לגרום לאי נוחות רבה וקושי בחיי היומיום, להימנעות ממקומות או אירועים חברתיים. אדם הסובל מפוביה מג'וקים או חרקים אחרים, יחוש חרדה בעוצמה גבוהה בעת חשיפה אליהם, שעשויה להתבטא בפחד משתק, דחף לברוח, דופק מהיר, תחושת חנק, הזעה מוגברת, בחילה, סחרחורת ועוד.
מה כל כך מפחיד ביצורים האלה? הרי הם לא ארסיים וקטנים בהרבה מאיתנו.
בפוביה מג'וקים וחרקים למיניהם יש שני רגשות מרכזיים: פחד וגועל. אלו תחושות שנועדו להרחיק אותנו מסכנות. פחד נועד לשמור עלינו מפגיעה פיזית חיצונית בעוד גועל נועד לשמור עלינו מפגיעה פנימית כגון מחלה או הרעלה.
לפי הפסיכולוגיה האבולוציונית, הזיכרון התורשתי שלנו אחראי לתחושת הגועל והפחד כמנגנון הגנה השומר עלינו מנשאי מחלות ויצורים ארסיים. כמו כן, פעמים רבות ילדים מפתחים בעצמם רגשות כאלו בלמידת התניה, כאשר הם נחשפים למבוגרים המבטאים תחושות פחד או גועל בתגובה למפגש עם חרק.
אם כך, תחושת הרתיעה הינה מובנת. יחד עם זאת, אם החרדה מגבילה את האדם ומונעת ממנו ללכת למקומות מסוימים , לעסוק בפעילויות אהובות או לחוש מצוקה כתוצאה ממחשבות על מפגש עם חרקים, מדובר בפוביה אשר פוגעת באופן משמעותי באיכות החיים וזוהי בעיה שכדאי וניתן לטפל בה.
הטיפול בפוביות הינו טיפול יעיל וקצר שמבוסס על עקרונות הגישה הקוגנטיבית- התנהגותית. החלק הקוגניטיבי של הטיפול מתייחס לדפוסי החשיבה של המטופל ובו מזהים יחד את הגורם לפחד ואת המחשבות האוטומטיות והלא רציונאליות ולומדים כיצד להחליף את המחשבות במחשבות חיוביות יותר. בחלק ההתנהגותי של הטיפול לומדים אסטרטגיות הרגעות והמטופל מקבל כלים להתמודדות עם הפחד מחרקים באמצעות חשיפה הדרגתית שמעלה את תחושת המסוגלות להתמודדות. כאשר מדובר בילדים צעירים, הטיפול יהיה בנוכחות ושיתוף של אחד ההורים שיסייעו לתהליך. לרוב לאחר מספר פגישות מצומצם המטופל חש הקלה רבה במצוקה והפוביה מוכחדת.
ד״ר מורן גרין כהן
פסיכולוגית חינוכית מומחית ומדריכה
Comments